ריטב"א על נדה · דף 19a

מתני׳ חמשה דמים וכו׳. בגמ׳ מפרש לה.

הירוק פי׳ בתוס׳ כי הוא גוון שהוא גרו״ג בלע״ז ולא אותו שקורין וירד״י דההוא לאו ממין דם אדום הוא כלל וסתם דם אדום כדאיתא בגמ׳ ובמס׳ נגעים קתני ירקרק כשעוה ועוד שבשום מקום לא הזכירו ירוק סתם אלא על הגרו״ג ואידך ירוק ככרתי אמרו וכההיא דאמרינן בפ׳ אלו טרפות ואלא ירוקה כשרה היכי משכחת לה ככרתי וכן בפ׳ לולב הגזול גבי אתרוג וכן אמרו בב״ר וירק את חניכיו שהוריקן בזהב וכן הוא אומר ואברותיה בירקרק חרוץ כלו׳ כמראה הזהב אבל בירוק ככרתי טהור הוא לדברי הכל ואף בירוק זה.

מצאנו בעדיות שהוא אחד מד׳ דברים שחזר בו עקביא בסוף ימיו ולא לתלות חזר בו אלא לטהר לגמרי כדברי ר׳ יוסי דהא לא קתני התם בפלוגא אלא לר׳ יוסי והכי סוגיין בפ׳ המפלת כר׳ יוסי. מעתה אף בזמן הזה שאין אנו רואין דם כל שהוא לבן או ירוק ככרתי טהור הוא ואין חוששין לו וכן הסכימו רבותי׳ ז״ל כלם.

אם אינו מטמא משום כתם. בגמר׳ מתפרש בס״ד אמאי נקט ר״מ האי לישנא.

גמרא אמר קרא כי יפלא וכו' פי׳ גבי זקן ממרא כתיב וקי״ל בפ׳ הנחנקין שאינו נדון במיתה עד שיורה להקל בדבר שעיקרו מן התורה ופירושיה מדברי סופרים והיינו דאמרינן הכא דאי מדאורייתא ליכא דם טהור במאי פליגי הוא וב״ד הגדול ובמקומו פירשתיה יפה בס״ד.

ה״ג ור׳ יהושע קיהה אי נמי כהה בכ״ף ול״ג ור׳ יהושע אומר כהה כדג׳ רש״י ז״ל וכבר פירשתיה כראוי בסוף נזיר ובפרק המדיר בס״ד.

איזהו קיר שהוא קירות זה קרן זוית. הקשו בתוס׳ דהא מבעי ליה למעוטי בית דיגון טרינגן כדאיתא בנזיר ותירצו דהא נמי ש״מ מדכתיב קירות ולא כתיב קיר ד׳ פעמים.

עמוק מכאן וכו׳. לקמן מתפרש בס״ד.

איכא בינייהו לתלות. פירוש דלת״ק ה׳ דמים טמאין ודאי ובהאי תולין וב״ה מטהרין לגמרי וכן אתה אומר לקמן גבי ירוק דלת״ק תולין ולרבנן דהיינו ר׳ יוסי כדמפרש לקמן טהור לגמרי והלכתא כותיה כדכתיבנה לעיל.