רש"ש על בבא מציעא · דף 14b

גמרא א"ר הב"ע כגון שגזל כו'. מלאה פירות כו'. וכן לקמן באוקימתא דר"א לכאורה מאי איריא מלאה פירות אפי' פירות שגדלו בהיותה תחת הגזלן נמי גבי כדמוכח בב"ב (לג) דאר"נ הדרא ארעא והדרא פירי ואולי רוצה לצייר כי היכי דלא יצטרך לנכות הוצאות או משום רבותא דאינו גובה ממשועבדים דאף שעמד בדין על הקרן ס"ד שיצא הקול גם עה"פ כמ"ש בתוס' לקמן דזה גלוי לכל שמחוייב לשלם בעד הפירות שהיה בעת שגזל אבל אותן שגדלו ת"י הגזלן אין החיוב גלוי כ"כ:

רש"י ד"ה חייתא. שק מלא קשרים. נראה דר"ל שהחוטים שנארג מהם מלאים קשרים שנתקו וקשרן ובב"ק פי' שק מלא רוח ור"ל דקטרי הוא מלשון קיטור הארץ כקיטור הכבשן ואולי יל"פ שק קשור שאינו נראה מה שבתוכו אם תבואה או סובין [וכ"נ להדיא מפרש"י בכתובות בד"ה סברת וקבלת] :

רש"י ד"ה בגוזל ונגזל. וכגון שגזלה עם פירותיה ומכרה. ר"ל שעדיין לא נגמרו ונגמרו אצל הלוקח (עי' בסמוך) או דר"ל שאכל הפירות ומכרה ריקנית ובזה רוצה לצייר שאין הנגזל נותן כלום בהוצאה:

רש"י ד"ה והשביחה. ללוקח מגזלן. הס"ד ומה"ד שגזל שדה:

תד"ה ויש. שהנגזל כו' ואותו שבח היתר כו'. נ"ל דמאנו בפרש"י משום דס"ל דבכזה אף שמואל לא יפלוג מטעמא דמיחזי כריבית כיון דנוטל מה שהוציא והוה קרן ולכן נקטי רו"ש לישנא דשבח דמשמעו מה שיותר על ההוצאה והוו מצו לפרש בציור דרש"י וכגון דיש שבח יתר על ההוצאה ופליגי בהיתר ואולי דגם בזה ס"ל דלא הוה פליג שמואל כיון דהוא הכסיף כזה נראה דמשלם בעד ההכספה ולא מחזי כריבית אבל א"כ ה"ל לאוקמי לשבח קרקעות דלקמן בכה"ג ובזה לא נצטרך למה שנדחקו התוס' לקמן בד"ה סיפא די"ל משום דלאכילת פירות יש לדחוק דהיינו מה שהוציא הלוקח אבל לישנא דשבח משמע אף היותר מההוצאה ולכן המקשה מסיים לקמן על הרישא והשביחה דמסתמא הכי הוא דיש שבח יותר: