גמרא בדלא מטא יומא דשוקא. הא דלא מוקי בדלא נגמרו נ"ל משום דכיון דצריכי עוד לקרקע הוה חלק המקבל בזה כמו שטף נהר זיתיו דלעיל (ק ב) במשנה וע"ש בגמרא ולשון הרמב"ם בפ"ח מהל' שכירות הל"י והטוש"ע רסי' שכ"ז צ"ע:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 109a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם א"ל מאי פסדתיך. ברי"ף הגי' מאי פסידך:
גמ' שם עד האידנא חד השתא חמשה. נראה דר"ל דאינני חפץ שיהיה הרבה דעות ע"ד שאמרו בפסחים (פט ב) ע"ש ועד האידנא השני הוא משום קדרה דבי שותפי לא חמימא כו' דאיתא בעירובין (ג) ועי' גי' הרא"ש:
רש"י ד"ה דיקלא ואלים. והגביר עיקרו כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה א"ל. מדקאמרת כו' שהוא דבר הנקצר בכל שנה. התוס' בב"ב (לח) כתבו שדרך להשהותו ג' שנים בקרקע:
רש"י ד"ה אפסיד. אכתי הוה שבחא. הס"ד ואח"כ מתחיל דב"ח
מסתלק בלא שבחא דמיסתלקנא דקאמר כו'. כצ"ל:
תד"ה אין (בסופו). וכגון שתאלי לא היו מכחישין כו'. לכאורה זה שלא כדעת רש"י לעיל (קו ב) בד"ה לא יזרענה חטים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5