תד"ה תשיך. אבל אי תשוך ניחא דלא סגי כו'. אם נאמר דכותי אינו מוזהר מלקבל רבית אף מישראל א"כ פשוט דישראל מותר לתת לו כמש"כ התו' לעיל דאין הלוה מוזהר אלא כשגם המלוה מוזהר וכ"כ הרא"ש ונ"י לענין מומר ולכן להתירא ללוה א"צ קרא אבל אי תשוך ניחא דצריך להתירא:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 70b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד כיון דא"ר כו' לא היה כו' לאסור. גדולה מזו כ' לעיל (סד ב) בד"ה לא ישכור דלפי שהתורה התירה כו' ועמש"כ (סז ב):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5