במשנה אבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת. ברי"ף ורא"ש וכן בגמרא סנהדרין הגי' שלו קודמת כמו ברבו דבסמוך:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 33a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ואח"כ מניח את של אביו כו' ואח"כ פודה את אביו. נ"ל מדקאמר בהני ואח"כ ול"ק סתם קודם כבדיני אבדה לעיל הוא לאשמעינן דדוקא בשיש שהות להניח את של שניהם וכן בסיפק בידו לפדות שניהם הוא דרבו קודם אבל אם אין שהות ואין סיפוק אביו קודם וטעם החילוק הוא פשוט וכיו"ב במ"א סי' תרפ"ד סק"ב והוא מהתוס' בשבת (כג ב) וכה"ג דקדק הש"א בתשו' י"ט בהא דאריו"ח בברכות הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ של מוסף ע"ש שוב ראיתי להלח"מ ברפ"ה מהל' ת"ת שעמד בדקדוק זה ויישבו בדרך אחר:
גמרא לרבו מובהק. בתוי"ט כ' דמובהק הוא מבנין הפעל ול"ד שהוא בינוני פעול מהפעיל:
רש"י ד"ה דאסברן זוהמא. נרשם כלים פכ"ה והוא ג"כ במוקדם שם פי"ג מ"ב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5