גמרא למקניא ולא לקנויי. קריאת הלמ"ד בפתח וגי' הרי"ף והרא"ש לאקנויי:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 47b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה נשרפו. ותירץ כו' יאמר לוקח למוכר נשרפו כו'. לכאורה לפ"ז אם היה עלייתו של מוכר שכורה ללוקח לא תקני משיכה לבדה עי' לקמן (מט ב) וזה לא שמענו ואולי זמנין דמשכה לסימטא ולא לעלייתו ושמה תפול דליקה:
תד"ה אא"ב. ור"ת מפרש כו' עד סה"ד. וק"ק א"כ למה תקנו כלל שיוכלו שניהם לחזור בתרי תרעי לכ"ע ולרבנן אפי' בחד תרעא ולר"ש המוכר לבד לא יתקנו אלא היכא דאיכא הפסד לגמרי דבזה לבד סגי לסייג חששא דדליקה וכדומה לרבנן לא קשיא משום לא פלוג אבל לר"ש דמחלק קשה וגם רבנן הא מחלקי לענין מי שפרע ועיין במלחמות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5