גמרא והתניא אין פוסקין כו'. מה שנדפס בגליון דצ"ל והתנן נעלם ממנו התוס' שלפניו:
קריאה במקור
רש"ש על בבא מציעא · דף 62b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם מתניתין בבא לחוב בדמיהן עסקינן וכדתניא כו'. מה שהקשה בתור"ע (אות מ"ג) דלדעת התוס' לעיל (מו ב) בד"ה יש ע"כ מיירי בהנאת מחילת המלוה וא"כ מאי מקשה ליה אביי אפי' יש לו נמי והיינו מהך ברייתא כפרש"י דלמא היא מיירי בפסק בגוף החוב (כ"נ כוונתו) ולק"מ דע"כ רבה גופיה מוקי לה ג"כ בהנאת מחילה דאל"כ מאי מייתי מינה לפי' דמתניתין:
רש"י ד"ה אינהו. מכור לו עד זמן שפסקו ביניהם. אינו ר"ל דבתוך הזמן לא יוכל לפרוע דזה היתר גמור אף לדידן כדלקמן (סז סע"א) בפירושו ושם ע"ב בד"ה באתרא דמסלקי ע"ש אלא דר"ל דמאותו זמן ואילך לא יוכל שוב לפדותו:
רש"י ד"ה וחזר ולקחן. א"ל הרי מעותיך עשויות עלי בדמי כו'. נראה דצ"ל הרי חטיך כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 84d8f21cbe5cce5f8d507841169c7d45ad7347b3969a03fa5bc20121644c22c5