תלמוד ירושלמי פאה · פרק 3 · הלכה 4

משנה: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ נוֹתְנִין שְׁתֵּי פֵיאוֹת. חָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ נוֹתְנִין פֵּיאָה אַחַת. שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ אֶת הֵאִילָן נוֹתְנִין פֵּיאָה אַחַת. לָקַח זֶה צְפוֹנוֹ וְזֶה דְרוֹמוֹ זֶה נוֹתֵן פֵּיאָה לְעַצְמוֹ וְזֶה נוֹתֵן פֵּיאָה לְעַצְמוֹ.

הלכה: קָצַר חֲצִי שָׂדֶה בְשוּתְפוּת וְחָלְקוּ אֵינוֹ מַפְרִישׁ מִשֶּׁלּוֹ לֹא בִתְחִילָּה וְלֹא בְסוֹף. חָזְרוּ וְחָלְקוּ וְנִשְתַּתְּפוּ וְקָצְרוּ חֲצִי שָׂדֶה בְשׁוּתְפוּת וְחָלְקוּ מַפְרִישׁ שֶׁבְּסוֹף עַל חֲבֵירוֹ שֶׁבְּסוֹף. אֲבָל לֹא מִשֶׁלּוֹ שֶׁבִּתְחִילָּה עַל חֲבֵירוֹ שֶׁבִּתְחִילָּה.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קָצַר חֲצִי שָׂדֶה וְקָצַר חֲצִי חֶצְיָיהּ וְלֹא הִסְפִּיק לִקְצוֹר אֶת הַשְּׁאָר עַד שֶׁקָּצַר כּוּלָּהּ מַפְרִישׁ מִן הָרִאשׁוֹן עַל הָאֶמצָעִיִין וּמִן הָאֶמצָעִיִין עַל הָרִאשׁוֹן. וְאֵינוֹ מַפְרִישׁ מִן הָרִאשׁוֹן עַל הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הָיְתָה לוֹ שָׂדֶה אַחַת חֶצְיָיהּ הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְחֶצְיָיהּ לֹא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְלא הִסְפִּיק לִקְצוֹר חֲצִי חֶצְיָיהּ עַד שֶׁהֵבִיאָה כוּלָּהּ שְׁלִישׁ מַפְרִיש מִן הָרִאשׁוֹן עַל הָאֶמצָעִיִים וּמִן הָאֶמצָעִיִים עַל הָרִאשׁוֹן וְאֵינוֹ מַפְרִישׁ מִן הָרִאשׁוֹן עַל הָרִאשׁוֹן.