למימרא דכל היכא דאית לי' קצבה מחייב ר' יהושע כו' קשיא לי אמאי מפרש תלמוד סיפ אדמתני' תחלה והדר מפרש רישא דקאמרינן לקמן מאן תנא דשאני לי' בין ראוין לשאנין ראוין כו' והלא ברישא תני אם אינן ראוין חייב והדר תני בסיפא לא אם אמרתי באימורי ציבור שיש להן קצבה:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על פסחים · דף 72a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותיסברא השתא ומה התם דלא עבד מצוה כו' פי' כל זה אמר כ"א להרחיב תירוצו שהיא יפה תוכיח לו דר"מ לא חייש לקיום מצוה כלל כ"א לטרדת מצוה דבערב שבת דלא טריד מפני שכבר מל את של שבת אע"ג דעבד מצוה כל דהוא הוה מחייב ובאחד בשבת דטריד אע"ג דלא דלא עביד מצוה הוה פטור והוא יכול לדחותו כדאמרי דבי ר' ינאי כו' ולומר שאין זה סברתו של ר"מ אבל סברתו אינו יכול לדחות ולא אמר ותיסברא אלא להרחיב תירוצי כלומר שאין זו סברתו של ר"מ כאשר אתה סובר אלא כדאמרי דבי ר' ינאי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fd727d526c980e08a142617d8d1ec3f934ee7249ece0d2e946ae2354e22355ee