אלא איש לפי אכלו כו'. אי קשיא ואמאי לא אמר והאשי אשר הוא טהור כו' דמיירי בפסח ראשון יש לומר כיון דכתיב בסיפ' דקרא ונכרתה הנפש ההיא דמשמע בין בין איש בין אשה לא נוכל לומר דוהאיש בא למעט אשה:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על פסחים · דף 91a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
השומע על מהו והמלקט לו עצמות ובל ואוכל בקדשים לערב פי' אבל ביום שמועה ויום ליקוט עצמות הן אוננין מדרבנן ואין אוכלין קדשים ופסח הויא פלוגתא בזבחים בפ' טבול יום י"א אכילת פסחים מעכבא ואל העמידו דבריהם במקום כרת וי"א אכילת פסחים לא מעכבא ואפי' פסח לא אכלי: ואיכא לדיוקי ממנתי' דוקא שומע על מתו ומלקט לו עצמות אוכל בקדשים לערב דלא תפשי לילן. אבל הקובר מתו אע"פ שאינו יום המיתה אינו אוכל בקדשים לערב דיום קבורה תופש לילו מדרבנן ועיין מ"ש שם בפ' טבול יום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fd727d526c980e08a142617d8d1ec3f934ee7249ece0d2e946ae2354e22355ee