פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 2 · הלכה 10 · Segment 2

תני. בתוספתא סוף פ"ב לא יגרר אדם את המטה וכו' ור"ש מתיר דדבר שאין מתכוין הוא. והובא זה לעיל בפ' כירה בהלכה ג' ועיקרה דהאי מילתא התם הוא דשייכה להא דקאמר ר' יוסי לקמן אוף אנן תנינן וכו'. דלעיל מינה גריס שם פגה שטמנה בתבן וכו' אם היו מקצתן מגולין ניטלין בשבת אם לאו אינן ניטלין ר"א בן תדאי אומר בין כך ובין כך תוחב בשפוד ובסכין ונוטל אתייא דר"א בן תדאי כר"ש דתני לא יגרר אדם את המטה וכו' ור"ש מתיר דקס"ד דטעמיה משום דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול ודר"ש כר"א בן תדאי דס"ל נמי הכי:

ר' בא וכו' מודים חכמים לר"ש בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו. דמכיון שרגליו משוקעות בטיט אינו עושה חריץ ואי משום טלטול ליכא דטלטול מן הצד הוא:

ודכוותה מותר להחזירו. קמ"ל שאף שעשה בו צרכו מותר להחזירו:

א"ר יוסי אוף אנן תנינן ונטלין בשבת. כלומר דר' יוסי קאמר דלא צריכת לאוקמי להא דר"א בן תדאי כר"ש אלא דבטלטול מן הצד אף חכמים מודים לר"ש דמותר וכדתנינן בסתם מתני' דפ"ק דכלאים הטומן לפת וצנונות תחת הגפן אם היו מקצת עליו מגולין אינו חושש לא משום כלאים וכו' וניטלין בשבת א"כ שמעינן דטלטול מן הצד לא שמיה טלטול:

א"ר יוסי בר' בון דר"ש היא. כלומר דמהאי מתני' לא ש"מ מידי דחכמים מתירין בטלטול מן הצד דאיכא למידחי ולומר דהאי סתמא דמתני' דכלאים כר"ש היא דאתיא ומטעמא אחרינא הוא דמותר דדבר שאין מתכוין הוא:

א"ר יוסי מתניתא אמרה כן. ממתני' דידן שמעינן דלכ"ע טלטול מן הצד לאו שמיה טלטול דהא קתני ר' יהודה אומר כל הכלים וכו' מפני שהיא כובשת ואינה עושה חריץ אלמא כל היכא דליכא למיחש לא פליג ר' יהודה וכהאי דאמרי' נמי לעיל מודים חכמים לר"ש בכסא שרגליו משוקעות בטיט שמותר לטלטלו ומשום טלטול ליכא למיחש דטלטול מן הצד לאו שמיה טלטול ושפיר ש"מ דהכל מודים דטלטול מן הצד לאו כלום הוא וכדקאמינא אנא ולא כדמדחי ר' יוסי בר' בון:

הדרן עלך יום טוב