מתני' אף הוא. ר"ג היה אומר ג' דברים להקל:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 2 · הלכה 7 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מכבדין בין המטות. שהיו רגילין להסב על המטות ולאכול והואיל ומקום מיעוט הוא מכבדין בי"ט שם ולא חיישינן משום אשוויי גומות כדחיישינן גבי בית שהוא גדול וא"א שלא יהיה שם גומא:
ומניחין את המוגמר בי"ט. לבונה ע"ג גחלים כדי להריח בה אבל לגמר את הכלים לכ"ע אסור:
גדי מקולס. כרעיו ובני מעיו תלוין חוצה לו בצידו וצולהו והיו עושין כך זכר לפסח כדכתיב ראשו על כרעיו ועל קרבו:
מקולס. כגבור שכלי זיינו עמו. וכובע נחשת תרגומו וקולסא דנחשא. פ"א מקולס מכובד מלשון קילוס:
וחכמים אוסרין. בשלשתן בכיבוד משום אשווי גומות ובמוגמר משום דלאו שוה לכל נפש הוא שאינו אלא למפונקים ולמי שריחו רע וגדי מקולס מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ. והלכה כחכמים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a763a4bd09ad8d40c413b9af22d455bc0bc8ca647256a4e3bb2873866fee7bf