וקשיא על דב"ה. דקאמרו סתמא תרומה אינו זכאי בהרמתה דמשמע דלא אשכחן שום גוונא שיהא זכאי בהרמתה בי"ט והרי הגע עצמך שיש עליה תנאי כלומר הרי מצינו שאם התנה עליה מעי"ט או מע"ש דבריו קיימין וכהאי דתנינן בדמאי פ"ז המזמין את חבירו שיאכל אצלו והוא אינו מאמינו על המעשרות אומר מערב שבת מה שאני עתיד להפריש למחר וכו' אלמא דבכה"ג זכאי הוא בהרמתה ואמאי קאמרי סתם אין מוליכין את התרומה מפני שאינו זכאי בהרמתה:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 1 · הלכה 8 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני זו מפני זו. גזרו על זו שמפרישה בי"ט ובשבת ע"י תנאי שהתנה מאתמול ואפ"ה אין מוליכין אותה היום לכהן:
מפני זו. מפני שאר תרומה שהופרשה מאתמול דאי שריית להוליך בזו אתי למישרי אף בזו:
ולמה תנינן חלה מפני חלה וכו'. כלומר ובאיזה חלה אמרו שמוליכין. בחלה שהורמה בי"ט שבאה לה החיוב היום כגון שלשה בי"ט:
כהדא דתני וכו'. בתוספתא שם ומייתי לה לעיל בפ"ג דפסחים והתם שייכא הכל וכמו שפרשתי שם בס"ד ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a763a4bd09ad8d40c413b9af22d455bc0bc8ca647256a4e3bb2873866fee7bf