גמ' חרדל ואפונין השופין וכו'. תוספתא היא בפ"ב שאע"פ שזרען לירק אינן בכלל מיני ירקות ואין זורעין אותן ע"ג ערוגה כסדר דשנינו לעיל:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי כלאים · פרק 3 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
האפונין הגמלונין וכו'. כלומר שהולכין בהן אחר הענין שזרען לשם כך אם לזרע שלהן נתכוין הרי הן בכלל מיני זרעים ואם לירק שלהן נתכוין בהא הוא דתנינן במתני' שזורעין אותן ע"ג ערוגה:
ושאר ירקות שדה וירקות גינה אע"פ שזרע לזרע נותנין אותן ע"ג ערוגה. כצ"ל והכי גריס בתוספתא ויש גם שם בספרי הדפוס ט"ס:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e02bfc3f3b0e30f4f94f72ad2a0f64dc96c334cda8963bd96f84b7a93ac55ed0