קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 5

מהו שיכשר למצורע אחר. להזאה ולר"א מיבעיא לי':

הדא ר"י ור"ל מודי ביה. כלומר מ"ד כשר איכא לאוקמי ככ"ע כר"י ודאי אתיא דאמר בפירוש בסמוך דכשר וגם ר"ל אפשר דמודי במצורע אחר דכשר דאע"ג דנשתנה קצת כיון דהשינוי נעשה ע"י טהרת מצורע אחר כשר א"נ סתמא דש"ס פליג אר' יוסי וקסבר דטעמא דר"א דפוסל באזוב שהזה בו על טמא מת הוא משום שנעשו בו מלאכה אבל טהרת מצורע אחר לאו מלאכה היא דהא אזוב שהזה בו מי חטאת לטמא מת זה כשר לטהרת טמא מת אחר כמפורש במס' נגעים:

ה"ג ומ"ד פסול הדא לית ר"י מודי ביה דהא ר"י אמר בסמוך דכשר:

שבתי הייתי. היה בשבת אצל ר' טרפון:

ה"ג שהיא של אברית. פי' מין ארז:

וראשה טרף. שיהי' בראשה עלה ל"א שיהי' ראשה שוה ומחולקת כמו ראיתי נחש טרוף:

ועובייה כרביע כרע של מטה. חולק א' לשני' וחוזר וחולק השני' לארבע' הוי עוביו יומא של עץ ארז כא' מהם:

ומזין ושונין ומשלשלין. כדאמרינן שטיהר בו שלשה מצורעי':

ומטהרין בפני הבית ושלא בפני הבית. שר"ט שלא בזמן הבית היה: