גמ' איש. דכתיב איש צרוע הוא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 8 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין לי אלא איש. הוא שנחלט בטומאת נתקים דכתיב בסיפא טמא יטמאנו הכהן אשה מנין:
ה"ג ת"ל והצרוע וכ"ה בבבלי. וה"פ דכתיב סמוך לו והצרוע אשר בו הנגט דמיותר ולא ה"ל למכתב אלא בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע דהא כתיב לעיל מיניה דבמצורע איירי אלא לרבות צרוע שני כגון אשה וקטן א"נ מיתורא דצרוע קדריש כל דשייך בו שם צרוע:
א"כ למה נאמר איש צרוע. אחרי דמרבינן הכל:
לענין שלמטן. לאו למעוטי מטומאה האמורה בפסוק זה אלא למעט הנשים מפריעה ופרימה לומר לך איש פורע ופורם וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7