קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 10 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ה"ג אי אפשר ליתן בהן דופי עד שעמד ריב"ב אפשר ליתן בהן דופי. וה"פ הראשוני' שהיו עד יוסי בן יועזר היו שלמים בלי שום דופי אבל אותן שעמדו מאז עד ריב"ב לא היו שלמים בחסידות עד ריב"ב שהי' חסיד כדמפרש ואזיל:
2
אלא שגידל בהמה דקה. ואין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל משום ישוב א"י שמבעיר בשדות ישראל ואע"פ שקשרה לכרעי מטתו כדמסיק דליכא למיחש להכי מ"מ גם את זה אסרו חכמי' משום לא פלוג ולא התירו להשהותו אלא עד הרגל:
3
שהיה גונח. מרוב הליחות שהיה לו בריאה היה קוצר רוח והיה גונח בשאיבת הרוח:
4
והלסטי' עמו בבית. שרועה בשדות אחרים וגוזל את הרבים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7