קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כל. שאינו יודע שמקבלין דברי תוכחתו כגון אלו האנשים הנקובים בשמות שידעו כשיוכיחו ישראל שישיבו את השביה שהביאו מאחיהם בני יהודה ובנימין ישמעו להם:

אל ימחה. בעוברי עבירה דמוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים:

כשם שמצוה לומר. דברי תוכחה על דבר שיודע שיקבלו ממנו ויעשו כדבריו:

כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה. דמוטב שיהיו שוגגים וכו' כדפרישית:

כך אסור לטמא את הטהור. מפני חומרא בלא טעם או שאינו רוצה להטריח עצמו לדקדק בדין ומטמא מספק:

אם באה הלכה תחת ידך. בקדשים ותרומות ומעשר ונסתפק לך בדין אם טמאים הם לתלות או לשרוף:

לעולם הוי רץ. מספק לומר לשרפם ואל תאמר שטוב לתלות ולא לשרוף תרומה וקדשים בידים:

ר' יוסי. פריך וכי למידין דבר שאין מצוותו לכך כגון קדשים שמטמאים מספק מפרים הנשרפין שמצותן בכך מן התורה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7