נסתרה בעד אחד שחרית וכו'. לר"י דמצריך שני עדי סתירה קמיבעיא ליה אם ראה אחד שחרית ואחד בין הערבים מי מצטרפין ופשיט ייבא כהדא. אתיא כהא דתניא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נתיחדה עמו בפני שנים. מי שנתן גט לאשתו ואחר כך נתייחדה עמו בפני שנים:
צריכה הימנו גט שני. דמסתמא בעל לשם קידושין:
באחד. אם לא היה שם אלא עד אחד שנתייחד עמה:
אין זה יחוד. שאין מצטרפין עידי יחוד א"כ ה"ה עידי סתירה דדמיין לעדי בעילה אין מצטרפין:
ה"ג מאחר שהוא איש והיא אשה קינויו קינוי או אין קינויו קינוי. וה"פ כיון שזהו האיש שקינא ממנו את אשתו בשחרית הוא האיש שקינא לאשתו ממנו בין הערבים א"כ מצטרפין והוי קינוי או לא:
ייבא כהדא. אתיא כהא דתניא:
אין מקבלין מן העדים. עדותן לפסוק הדין על פיהם אלא אם כן ראו שניהם כאחת את העדות:
ה"ג ואפילו ראו זה אחר זה:
בעידי הבכורה. שאומרים על אשה או על בהמה שכבר נפטר רחמה ואפילו לא ראו כאחת אי נמי שמעידין ששמעו מן האב בזה אחר זה שזהו בנו הבכור כ"פ תו' בסנהדרין:
ובעידי החזקה. זה אומר בפני אכלה ג' שנים ראשונות של השמיטה וזה אומר בפני אכלה ג' שנים האחרונות של השמיטה מצטרפות דאחד קרקע קמסהדי חזקה מעלייתא ל"א שנים מעידים על שנה הראשונה וב' על השניה וב' על הג' ופי' זה נראה עיקר:
אף בעידי סימנין כן. בשהעידו אשתי שערות שראו בזה אחר זה מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה דמצטרפין:
מה דא פשיטא. כלומר הא ודאי פשיטא לן:
בגבו. תחת אותו מקום:
זה אומר ראיתי שני שערות בגבו. דמצטרפין דתרווייהו אסימן אחד קמסהדי:
ה"ג וזה אומר ראיתי שערה אחת בכריסה לאו כלום וכ"ה בכתובות וסנהדרין. דחצי עדות וחצי דבר הוא דעד אחד חצי עדות ושערה אחת חצי דבר:
וכ"ש גבו וגבו. שכל אחד מעיד על שערה אחת בגבו דלאו כלום הוא דאפשר דתרווייהו בחד שערה קמסהדי:
ה"ג שנים אומרים ראינו שערה אחת בגבה ושנים אומרים ראינו שערה אחת בכריסה ר"י בר בון וכו'. וכ"ה בכתובות וסנהדרין:
כמעיד על חצי סימן וחצי דבר הוא. וקרא כתוב ע"פ שנים עדים יקום דבר דבר שלם ולא חצי דבר:
אני אומר שמא נשרו. כשראו השנים האחרונים שערה זו שבכריסה כבר נשרה הראשונה שבגבו נמצא שמעידין על דבר שלם וכל מה שהיו יכולין לראות ראו וכן הראשונים כשראו זו שבגבו עדיין לא צמחה זו שבכריסה שיעידו עליה:
ה"ג אחד אומר ראיתי שתי שערות בגבה ואחד אומר ראיתי ב' שערות בכריסה רבי חגיי וכו' וכ"ה בכתובות וסנהדרין:
ד"ה פסול בין לרבנן בין לריב"ק פסול דחצי עדות הוא וכדמסיק בסמוך:
במחלוקת. בהא נמי פליגי רבנן וריב"ק לרבנן אין מצטרפין ולריב"ק מצטרפין:
על רבי' אנא פליג. דר' בא היה רבו של ר' יודן:
יאות אר"ח. דלד"ה פסול. וקרא עליו ערער. שהוא מזוייף:
זה מעיד על שנים. וכו'. באו עדים אחד מעיד על חתימת ידן של שני עדים הראשונים החתומים בשטר והשני מעיד על חתימת ידן של שלישי ורביעי שמא כלו' הוא בתמיה ודאי דלא מהני שהרי צריך שיהיו שני עדים על כל חתימה מהעדים:
וכה. והכא נמי על כל סימן וסימן צריך שיעידו שני עדים:
יליף לה משני חזקה. דלא מהני עידותן אם אין כל אחד מעיד על שתי שערות:
ה"ג שאכלה שנה ראשונה ושניה ושלישית ואחד מעיד וכו':
שמא כלום הוא. בתמיה דודאי צריכים שני עדים על כל חזקה וה"נ כן הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7