קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 3

ואם לא נטמאה האשה וטהור' היא. כתיב וקשיא למה לי וטהור' היא דכיון דלא נטמאה פשיט' שהיא טהור':

זו טהורה. וטהורה היא למדרש הכי טהורה היא ונקתה ונזרע זרע ולא שניצולת מן המים מפני שהיו עדים בטומאתה:

זו טהורה לא שתלתה לה זכות. מוי"ו יתירה דוטהורה קדריש למעוטי שתלתה זכות דבהא לא אמר קרא ונזרע זרע:

ה"ג ואתיא כמ"ד הזכות תולה וניכרת ברם כמ"ד הזכות תולה ואינה ניכרת. וה"פ הא דאיצטרך קרא למעוטי דמשמע שהיא מותרת לבעלה היינו למ"ד שהזכות תולה וניכרת שהוא מחמת הזכו' שהרי היא מתנוונ' קמ"ל קרא דאפ"ה טהורה היא ומותרת לבעלה אבל למ"ד הזכות תולה ואינה ניכרת למה לי קרא דמנא ידעינן שהוא מחמת זכות או שבאמת טהורה היא ומהיכא תיתי לאסר' על בעלה דאיצטריך קרא לשרויי וכן קשיא נמי גבי באו עדים שהיא טמאה למה לי קרא שאין המים בודקין אותה פשיטא דהא קחזינן דלא בדקו מיא ובאו עדים שהיא טמאה ואפשר לקיים הגירס' שלפנינו דה"ק למ"ד זכות תולה וניכרת א"כ ל"ל קרא הרי היא אסור' לבעל' דחזינן דבדקו לה מיא אלא מחמת זכות הוא ובודאי דלא קרינן בה ונזרעה זרע ופליג ארב המנונא דאמר מתנוונה מותרת לביתה:

כן אנן קיימין. כי איצטרך קרא ששתת ולא בדקו אותה המים ואח"כ באו עדים שנטמאת שלא תאמר עידי שקר הן שאם זינת' היו המים בודקין אותה לכך כתיב וטהורה היא לומר לך כל שיש עדים בעולם שהיא טמאה ואסורה לבעלה אע"פ שאינן כאן בשעת שתיה אין המים בודקין אותה:

אר"י ואתייא כמ"ד זכות תולה ואינה ניכרת. בתמי' דודאי אף הא דתניא וטהורה היא איצטרך לשבאו עדי' שהיא טמאה ושלא תאמר עידי שקר הן לא אתיא כמ"ד זכו' תולה ואינה ניכרת דלמה לי קרא מהיכא תיתי לומר דעידי שקר הן ואי משום דלא בדקו לה מיא משום דזכות היה לה ולמה לא הוכרה מפני שתלה לה זכות אלא ודאי דהך ברייתא כולא אתיא כמ"ד זכות תולה וניכרת:

ונקה האיש מעון. אם בא עליה אחר השקאה ולא בדקו לה מיא ואף שטמא' היא אלא שתלה לה זכות אין עליו עון:

ה"ג ואתיא כמ"ד הזכות תולה וניכרת. וה"פ למ"ד זכות תולה וניכרת איצטרך קרא שיהא מנוקה מעון דסד"א מ"מ היה לו לפרוש כמו יפת תואר דמותר' ואפ"ה נענש בבן סורר ומור' קמ"ל דאינו נענש כלל אבל בשאינה ניכרת לא צריך קרא לאשמועינן דאינו נענש שזהו אונס גמור מן השמים דמאי הוה לי' למיעבד ואפשר לקיים הגירס' שלפנינו דה"ק למ"ד זכות תולה ואינו ניכרת איצטרך קרא דלמ"ד זכות תולה וניכר' לא איצטרך קרא שהרי כשמתנונ' אסורה לבעלה ולא שייך ביה ונקה מעון: