קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 3 · Segment 4

למה. מערערין אותה הא ליכא איסורא כיון שהיא יוצאת מבעלה:

ומשני לפי שגרמה. למחוק את השם שכתוב במגיל':

כמה ימחוק. מהמגילה ויהא מערערין אותה:

בש"א. אות אחת שנמחק מהמגלה מערערין אותה:

ובה"א שתים. שתי אותיות:

כדי לכתוב. שם יה דכיון דנמחק שתי אותיות ה"ל כאלו נמחק השם:

א"ל רבי עקיבא וכו'. בבבלי איתא להך ברייתא ואדר' יהוד' קאי דאמר דמשקין בע"כ וא"ל רבי עקיבא וכי מפני וכו':

אם לבודקה. אם טהורה או טמאה היא:

כבר היא בדוקה ומתוקנת. דכיון דאומרת איני שותה כאומרת שהיא טמאה:

ה"ג אלמא סבר ר"ע וכו':

ופריך ולית לי' לר"ע מערערי' אותה וכו'. בתמי' הא סיפא רבי עקיבא דתנן אינה מספקת לשתות וכו' וכל כמה דלא קרבי מנחתה אינה נבדקת כדאמרינן לעיל לרבנן דמנחה היא בודקתה א"כ מתני' דלא כרבנן וכר"ש נמי לא אתיא דהא תני בסיפא אם יש לה זכות תולה ור"ש לית ליה זכות תולה כדתנן לקמן בפרקין אלא כר"ע אתיא דתני בברייתא בבבלי דר"ע כר"ש ולקמן תני בברייתא דר"ע אית ליה זכות תולה א"כ קשיא סיפא ר"ע ורישא דתנן מערערין אותה דלא כר"ע ל"א בבבלי דף י"ט מייתי ברייתא מפורשת דאמר ר"ע דקרא והשקה דמיותר אתי ללמד שאם אמרה איני שותה שמערערין ומשקין אותה בע"כ:

ומשני אית ליה כשהתחילה לשתות. כלומר מודה ר"ע כשהתחילה לשתות ואינה רוצה לגמור שתייתה דכופין אותה דודאי מחמת ביעתותא הוא דהדרא: