קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 1 · הלכה 8 · Segment 11

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

לא מלך אלא ארבעים. דכתיב וימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה:

וכא הוא אמר הכין. והכא הוא אומר כן דמשמע מקץ ארבעים שנה למלכות דוד היה מעשה דאבשלום והרי היה אחרי כן שלש שנים רעב:

אלא בשעה ששאלו ישראל מלך. בימי שמואל והחשבון מפורש בסדר עולם שנה אחת מלך שמואל ושאול ושני שנים מלך שאול לעצמו ול"ז דדוד הרי ארבעים:

ומה את בעי כדון. ומה אתה רוצה כעת:

א"ל. כתוב לי כתב אחד ששני אנשים שאני רוצה מישראל שילכו עמי:

א"ל אמור לי. למי אתה רוצה ואני אכתוב לך:

א"ל כתוב לה. לפיתקא סתם ואני למי שאבחר אקח:

אזל. וקיבץ ע"י כתב זה שנים שנים שלא ידעו זה מזה עד שקיבץ מאתים איש:

והולכים לתומם מאבשלום. כי לא ידעו כי מרמה היא:

וכיון. שראו שהדברים באין בהיפך נגד רצון המלך דוד:

כי ברבים היו עמדי. דריש ברבים מלשון בשעת ריבם ומחלוקתם היה עמדי שבקשו שיפלו בידי ולא אני בידם:

מי ישימני שופט שמו בארץ וגו'. כלומר לא נאה למלך שטרוד בעסקיו שיהיה הוא שופט הארץ כי אם ב"ד הממונים לכך:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7