גמ' ענייה ואמירה. הרי הוא בלה"ק דילפינן מוענו הלוים ואמרו כדפרישית במתני' ככה וכה. וכל היכא דכתיב ככה או כה בדבר התלוי בדבור הרי הוא בלשון הקדש:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בנין אב שבכולן. כולן למדין מקרא משה ידבר וגו' וכדפרישית במתני' והכתיב ויען לבן ובתואל. ולא הוה בלשון הקדש אע"ג דכתיב ויען:
ה"ג התיב ר' חגי אין תימר ע"י עניי' והכתיב ויען לבן ובתואל אין תימר ע"י אמירה והכתיב ויחמרו מה' יצא הדבר. וה"פ וא"ת התם לא כתיב עניי' והא כתיב ויען וכו' וא"ת עני' ואמירה בעינן קשיא הא כתיב ויאמרו מה' יצא הדבר:
אין תימר בלשון הקדש. שאמרו בלה"ק מה' יצא הדבר:
והכתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא. ש"מ שלא ידע לדבר בלה"ק:
ואין תימר קודם למתן תורה. כתיב האי קרא ואין למידין מוענו הלוים ואמרו דאין למידין דבר דקודם מתן תורה מדבר דלאחר מתן תורה:
הרי פ' ווידוי מעשר. שהיא לאחר מתן תורה ונאמר' בכל לשון כדתנן ברישא דמתני' אע"ג דכתיב ואמרת ויש לנו למילף מואמרו הלוים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7