גמ' ופריך והאומר' טמאה אני. דתנן במתני' שמנחתה נשרפת אמאי הא כחטאת שמתו בעליה היא מנחה זו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וחטאת שמתו בעליה ילכו המעות לים המלח. אם הפריש מעות לחטאתו ומת ילכו המעות לים המלח כדתנן פ"ג דמעילה ולמה תני כאן תפדה עד שלא הוקדשה בכלי דדמיא למפריש מעות:
ומשני דמיא. הך מנחה לאשם תלוי דתנן בכריתות פ' בתרא המביא אשם תלוי ונודע עד שלא חטא ירעה עד שיסתאב דמשום דלבו נוקפו גמר ומפריש וה"נ לבו נוקפו עליה וגמר ומפריש:
ופריך אם לאשם תלוי דמיא אפי' משקדשה בכלי נמי תפדה ויפלו דמיה לנדבה דהא באשם תלוי תנן התם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה:
. דמיא לאשם שנשחט. המנחה לאחר שהוקדשה בכלי דמי' לאשם תלוי שנשחט:
דתנינן תמן. בכריתות פ' בתרא:
הדם ישפך. לאמה:
והבשר יצא לבית השריפה. אע"ג דחולין שנשחטו בעזרה בקבורה בעלמא סגי האי טעון שרפה דהוי כזבח פסול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7