ה"ג שמע ר"א ואמר יבא עלי וכו'. וכ."ה במס' שבת וה"פ שמע ר"א דברי שמעון ואמר יבא עלי עונש כך וכך אם לא שמעתי מר"י שהתיר ולא מלבי אני אומר:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 15 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך מי מתיר את הראשונות. עטרות כלות דתנן ברישא שגזרו עליהן ואמרינן לעיל דהיינו עיר של זהב ובסמוך אמרי' דר"ע עשה לאשתו עיר של זהב וקשיא מי התירן שהרי רבותינו לא התירו אלא שתצא באפריון בתוך העיר משום צניעות:
מי שהוא מתיר את אלו. שתצא באפריון מתיר נמי עטרות ואפריון דנקט לאו דוקא:
כהדא. אהא דתנן במתני' דגזרו על עטרות חתנים קאי דיש להם סמך מקרא לאסרם בזמן החרבן:
מהו דין דכתיב וכו' הסיר המצנפת והרים העטרה. דפשטא משמע דבחד גברא משתעי קרא:
הוסרה המצנפת. מראש כה"ג הורמתא העטרה מראש כל אדם:
ה"ג הוא חסד ומילוי חסד. וה"פ שמו חסדא ודבריו נאים וחסודים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7