ופריך מנחת זכרון כלל. והוה משמע דגם הזכיות נזכרין לה אלא דכיון דכתיב בתר הכי מזכרת עון שהוא פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט משמע דהזכיות אין נזכרין לה כלל וקשה מה אם וכו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא נמצא מדת הדין. כלו' היושר:
מקופחת. נכרתת:
מדת פורענות מעוטה. דלעולם מרובה מדת טובה ממדת פורענות:
אלא מנחת זכרון. לאו כללא הוא לטובה ולרעה דמנחת זכרון אינו משמע אלא לטובה דכל זכרונות שבתורה לטובה הן וכדאר"ט בסמוך אלא סיפא מפורש בה מזכרת עון שמזכירין כל עונותיה כדי למעט זכיותיה:
חוץ מזו. מזכרת עון שהוא של פורענות א"נ אמנחת זכרון נמי קאי וקסבר דדיינינן ליה בכלל ופרט ואף מנחת זכרון אפורענות קאי דאין בכלל אלא מה שבפרט:
הא אינו אומר מנחת זכרון אלא לטובה. א"כ ה"פ דקרא מנחת זכרון לטובה אם יש לה זכות אע"ג דמנחה היא המזכרת עון דכל כמה דלא קרבה מנחה לא בדקי לה מיא אפ"ה מזכירה לטובה נמצא שהזכרונות לטובה הם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7