תורת הקנאות. לר"מ הוא דקאמר שמכאן מוכח שאמרה אמן שלא אטמא דכתיב סוף פרשת סוטה זאת תורת הקנאות דרשי' מיניה תורת העולמים שתהא שתייה זו שמשק' סוטה פעם אחת לכל הקנאות שיהיו לה לעולם שאין צורך בשתייתה שנית שהרי אם זינתה אח"כ המים בודקין אותה ומכאן שאין האשה שותה ושונה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איש שיחין. שהיה חופר שיחין להכניס. מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים:
את ר"ע. משום ר"ע:
ה"ג א"ר יהודה אני אפרש:
מאיש אחד. אפילו קינא לה אחר השתיה מאיש אחר אינה שותה:
משני אנשים. אם מת בעלה זה שהשקה וניסת לאחר וקינא לה אפילו מבועל הראשון משקה לה השני:
כורכמית. אשה אחת ששמה כורכמית תוכיח ראיה לרבנן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7