ה"ג מתני' דלא כב"ש. וה"פ מתני' דתנן לא שותות ולא נוטלות כתובה אתיא דלא כב"ש דסברי כל היכא דאינם שותות נוטלות כתובה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דבש"א וכו'. לקמן בפרקין:
הביא לי בעלי ואני שותה. דמתחלה כשנסתרת היה על סמך זה הלא אפשר לברר הדבר שאני נקיה וטהורה ע"י שתייה וכיון שאין העכבה ממנה נוטלת כתובתה:
ברם הכא. אבל כאן בארוסה ושומרת יבם דגזירת הכתוב הוא שאינה שותת אין לה כתובה אפי' לב"ש דכיון דיודעת שאינה שותה למה הכניסה עצמה לספק הגדול הזה ונסתרה במקום שאי אפשר לברר לפיכך אין לה כתובה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7