קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מתני ונתינ'. הגבעוני' ואסור' לבא בקהל:

ואינה שותת. בגמרא מפרש טעמא:

ולא נוטלת כתובה. אע"ג דשאר אלמנו' לכ"ג יש להן כתובה כדתנן בכתובות פי"א זו אין לה כתובה שסתירתה גרמה:

מתני' ה"ג ואמר בעלה אינו משקה ושבעלה בעלה בדרך וכו'. שהוא גורס לה שלא תשתה נוטלת כתובתה:

מתו בעליהן. שכל סוטות הראויות לשתות ולא הספיקו להשקותן עד שמתו:

בש"א נוטלת כתובה. דאומרת אנא הא קאי ומספיקא לא מפקינן כתובתה ממלה דשטר העומד לגבות כגבוי דמי:

ולא שותות. דכתיב והביא האיש את אשתו:

ובה"א לא שותות ולא נוטלות כתובה. דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי ומספיקא לא מפקינן ממונא מיורשים:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7