השביען שלא בלשונן. בלשון שאינן מבינים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואמרו אמן הרי אלו פטורין. שאמן קבלת דברים הוא וכיון שאינן יודעין מה הוא אומר עליהן אין ממש באמן זה:
ופריך כהדא דתני. וכי אתיא כהא דתני':
כתניין שבלבינו. הב"ד משביעין אותו על התנאים שבלבם ולא כתנאים שבלב הנשבע הרי אף במאי שאינו יודע משביעין אותו:
חזקה וכו'. ודאי משביעין אותו על התנאין שהנשבע יודע:
ולמה הוא מתנה עמו. ולמה אומרים לו על התנאים שבלבינו וכו':
מפני ההדיוטו' שלא יאמרו. יש לנו תנאי בשבועה מה שסותר המכוון אתי לאורויי היתירא אבל ודאי שצריך שידע על מה הוא נשבע:
מה את ש"מ. איך שמעינן מהכא שהשביעם ע"ד ב"ד:
א"ל הדורו' הבאים אחרינו אין בלבם תנאי. וה"פ לא אתכם לבדכם וכו' קרא יתירא הוא דאי ללמד שאפי' עם הדורו' הבאים כרת ברית כבר נאמר ואת אשר איננו פה עמנו וכו' אלא ה"ק לא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום וכשם שאין לדורות הבאים שום תנאי כך לא יהא בלבבכם שום תנאי על השבועה הזו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7