קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 9 · הלכה 5 · Segment 6

עריפתה. מהו שתטהר טריפתה מטומאתה. דתנן פ"ז דזבחים מלק חטאת או עולת עוף ונמצא טרפה ר"מ אומר אינו מטמא בבית הבליעה דמליקתה מטהרתה כמו שחיטת בהמה דלכ"ע מטהרת טריפתה מטומאת נבלה כדתנן בחולין פ' בהמה המקשה וקמיבעיא לן לר"מ אם גם עגלה עריפתה מטהר טריפתה שאינה מטמאה משום נבלה או דלמא דוקא במליקת העוף הוא דקאר"מ זו היא שחיטתה כיון דליכא שחיטה אחרת בעופות בקדשים משא"כ עריפה בעגלה דליהוי כשחיטה היא משום דכתיב בה כפרה ובקדשים עצמן שחיטה דוקא ולא עריפה:

א"ל ולאו מתניתין היא. בחולין פ' או"ב:

השוחט ונמצא טרפה השוחט לע"ז והשוחט פרת חטאת ושור הנסקל וע"ע ר"ש פוטר וחכמים מחייבי וחכמים מני ר"מ וכן מפורש בברייתא בבבלי פ' כיסוי הדם ולא אסיק עדיין הש"ס בפשיטות וכדפריש':

ה"ג א"ל מה אנן בעיין עריפה ואתון מייתן ליה שחיטה. דודאי שחיטתה היא כשחיטת כל הבהמות:

ה"ג דברי ר"מ אפילו עריפה חייב. וכ"ה לקמן בפרקין וה"פ כיון דר"מ מחייב משום אותו ואת בנו אם שחט האם ואח"כ ערף את בתה ש"מ דקסבר עריפתה זו היא שחיטתה דהא כתיב אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד א"כ מטהרת נמי טריפתה:

וא"ל ומן הדא דר"י אתם משיבין. לי בתמיה הא ר' שמעון בן לקישי פליג עלי' לקמן בפרקין וקסבר דלר"מ ערפה פטור ועוד דלא מיתניי' בי ר"ח ור"א ולא מותבינן מינה בבי מדרשא גם לרשב"ל עגלה ערופ' אינה משנה כמפורש בחולין דף פ"ב: