קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

הרי חטאתו ואשמו של מצורע. שטעונין נסכים כדתנן במנחות פרק שתי מידות:

אין תימר. שמצורע אינו חוטא אלא שמעצמן באו נגעים עליו כמו שא חולי:

זאת תורת המוציא שם רע. שהנגעים על לשון הרע הן באין:

מכיון שנתייסר. ע"י נגעים כבר נתכפר לו העון וקרבן לאשתרויי בקדשים הוא דמייתי:

ה"ג דכתיב ונקלה אחיך לעיניך. ודרשינן כיין שנקלה הרי הוא אחיך לכך בשעת הבאת קרבנותיו כמי שאינו חוטא:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7