מתני' אשת כהן שותה ומותרת לבעלה. אם נמצאת נקי' ובגמר' פריך פשיטא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשת סריס שותה. בגמ' יליף מקרא:
ה"ג ע"י כל העריות כולן מקנין. אם קינא לה מאחד מכל העריות ונסתרה הוי קנוי ונאסרה עליו ושותה דלא תימא נטמאה נטמאה ב' פעמים אחד לבעל וא' לבועל היכא דמתסרא עלי' בהאי זנות לאפוקי הא דאסירא עלי' דבועל וקיימא אימא לא קמ"ל:
חוץ מן הקטן. פחות מבן ט' שנים שאינן ראוי לשכיבה אבל בן ט' שנים ויום א' כיון שביאתו ביאה איש מיקרי לגבי שכיבה ושותה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7