דכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו. בכהן הנושא אשה הפסולה לכהונה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 3 · הלכה 7 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אין לי. ללמד מהאי קרא אלא שזרעה מתחלל:
היא עצמה מניין. שמתחללת מן התרומה ומן הכהונה בביאת הפסול ושילקה הכהן הבא עליה משום חללה:
ודין הוא. ולא צריך קרא:
היא שעברה עבירה. שאף היא מוזהרת שלא להנשא להפסול לה בעבירה:
הוא עצמו יוכיח שעבר עבירה ואינו מתחלל. דכתיב לא יחלל זרעו אבל הוא אינו מתחלל:
שאינו מתחלל בכל מקום. אפילו בא על השפחה או על הנכרית:
תאמר באשה שהיא מתחללת בכל מקום. בכל הפסולים שנא' ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה והואיל ונפסלת בשאר ביאת איסור דין הוא שתפסול אף בביאת פסולי כהונה:
מה נפשך לומר. מה רצונך לומר שום פירכא על ק"ו זה מה לזרעו שכן יצירתו בעבירה משא"כ באשה:
לא יחל לא יחלל. דה"מ למכתב לא יחל וכתיב לא יחלל בשני חילולין הכתוב מדבר אחד לה ואחד לזרעה:
אף מי שהיה כשר ונתחלל. כלומר מרבינן מהאי קרא אף האשה שהיתה כשרה דמתחללת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7