קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

וכתב לה. גט כריתות:

ועשה לה. הכהן כל התורה הזאת דכתיב בסוף פ' סוטה:

או תפשה לא ניתן לה. דכתיב גבי שפחה חרופה דגט שחרור של שפחה צריך שיהיה לשמה:

אפר פרה. דגזרה שוה גמירי מהדדי אפר פרה מעפר סוטה דנאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר:

ועפר סוטה. דכתיב אל המים מדלא כתיב במים ללמד דבעינן שיהא נראה על המים:

ורוק יבמה. דכתיב לעיני הזקנים וחלצה וירקה:

אף דם צפור מצורע. ששוחטו אל כלי חרס על מים חיים צריך שלא יתן מים אלא כשיעור שיהא דם צפור ניכר בהן:

בטל. מראהו ברביעית מים:

מבטל את הרביעית. מים שלא יהא ניכר בו לכך היה נוטל רביעית מים חיים לטהרת המצורע:

בדם. דכתיב וטבל אותם בדם צפור השחוטה ובמים החיים:

יכול בדם ודאי. ולא במים:

מי סוטה נפסלין בלינה. דהא ממי כיור אתיין ועוד שנתקדשו בכלי שרת דהא בחצי לוג שבמקדש היו מודדין וכלי שרת מקדשין:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7