גמ' פשיטא שאדם מותל על קינויו. ואם נסתרה אחר שמחל על קינויו אינה נאסרת על בעלה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גירשה. לאחר הקינוי מי הוי כמחל על קינויו או לא:
היך עביד'. כלומר היכי דמי דאיכא נפקותא בבעיא זו:
צריך לקנות לה פעם שניה. ואינה נאסרה בסתירה שהרי לא היה קינוי לפני הסתירה שהקינוי הראשונה כאלו אינה היא שנמחלה:
ונסתרה וידע בה. בסתירתה דשוב אינו יכול למחול שהרי נאסרה לו עד שתשתה ועבר ולא השקנה:
וגירשה והחזירה ונסתרה. והשקה אותה ולא בדקו אותה המים. מהו מי אמרי' טהורה היא שהרי לא בדקוה המים או דלמא כיון שהחזירה ובא עליה באיסור אחר סתירה הראשונה אין המים בודקין אותה דכשאין הבעל מנוקה מעון אין המים בודקין את האשה א"כ אין השתייה ראיה לטהרתה אע"פ שלא בדקו אותה ואסורה לביתה:
הדרן עלך פרק היה מביא
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7