שבעה פרושים הן. אמתני' דפ' הי' נוטל קאי דתנן התם הפרושין מכלי עולם הם ומפרש דשבעה מיני פרושים הם ומייתי לי' הכא שאלו מראי' עצמם כאלו עובדין מאהבה ואינו כן:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 5 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
טעין מצותי' על כתפיה. כדי להתיהר טוען המצות כגון עצי הסוכה ודומיהן על כתפו שכמו מתרגמינן על כתפוהי:
אקיף לי ואנא עבד מצוה. הלוה לי מעות כדי לעשות בהן מצוה ואין כוונתו אלא כדי להראות כאלו הוא מחבב המצות א"נ שלוה ברבית ואומר שהוא לצורך מצוה:
ומקזז הדא עם הדא. ומכה זו עם זו כלומר מחשב עבירה נגד מצוה שעשה:
ה"ג מאי דאית לי אנא מנכי ואנא עביד מצוה. וה"פ מכל מה שיש לי אין אני מחסר דבר מלהוציאו לעשות מצוה ובאמת אינו כן:
איידא חובתא עבדית וכו'. יאמר לי אדם איזה עבירה עברתי כדי שאוכל לעשות מצוה כנגדה כלומר לא עברתי עבירה שצריך לתקן:
כאיוב. כריב"ז דמתני' דאמר שלא עבד את המקום אלא מיראה:
כאברהם. שעבד ה' מאהבתו אותו כדכתיב אברהם אוהבי ולא עבד מיראת העונש ולא מאהבת השכר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1701fc377d29e539bca246b2b59b519c7f0bab2c9ea94b7dcd715aadec1372e7