שנה לו ושנה לחמורתו. בגליון הש"ס כתב דצ"ע הא תמורת בכור אינה קריבה כו' ע"ש. והנה לפמ"ש התוס' יו"ט בבכורות פ"ט משנה ח' דלר' יהודה תמורת הבכור קריבה וכן הלכה א"כ לק"מ דכאן קיימינן להלכה כר' יהודה. אולם לכאורה תמהתי על מ"ש התוי"ט כדתנן ספ"ג דתמורה ושם אינו מבואר כלל רק דהתמורה הוי כבכור לענין שאין נשחטים באיטלז אבל לא לענין הקרבה שוב ראיתי בתוס' חדשים שהעיר בזה. אולם בלא"ה לק"מ דהא גם בעל מום נאכל בתוך שנתו וא"כ ה"א כשהמיר בכור ונפל בו מום שנחשב השנה מעת שנולד הבכור קמ"ל הקרא דחשבינן השנה מעת שהמיר וא"ש:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[כ"י] כתיב לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה שנה לו ושנה לתמורתו. נ"ב עי' גליון הש"ס שכתב דצ"ע כו' עי' זבחים ל"ב ב' כו' ולק"מ דנהי דאינה קריבה אבל עכ"ז צריך ליתן התמורה לכהן בתוך השנה והכהן יאכלנו בקדושת בכור. עי' תמורה כ"א א' ועיין מ"ש בעמודי ירושלים הראשון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 14ec8b87f3b02573bf00b16b585050b22f0cd19205b34ece4fdc16dc18d94ae3