תני נאכל באנינה ואינו נאכל בטומאה. זה לא מצאתי מבואר להדיא במקום אחר שאינו נאכל בטומאה ומ"מ גם ממתני' נלמד מדקתני ונותנו לע"ה ואי דנאכל לכתחילה בטומאה מאי קמ"ל דנותנו לע"ה ואפשר דהיינו טעמיה דהרמב"ם במה שכתב בפ"ג מהל' מע"ש בהלכה ט' דפחות מגרוגרות הוא דנותן לע"ה משום דמיהת אינו נזהר לאכול בטהרה ודיניה של מע"ש של דמאי שלא לאכלו בטומאה ועל דבר מועט לא הקפידו דלאו מילתא ברורה היא שיאכלנו בטומאה ועיין לקמן ד"ה דבי ר' ינאי:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c5a9221ba2734f0fc8fa444efe31096a0a4d4a08440fa6d77add4a1036ed45b