מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 7

מביא סאה אחת של טבל ועושה אותה שני ופודה וכו' והכי קאי המסקנא כדמשני לה ר' מנא דשאני הכא מההיא דשתי כלכלות של טבל מפני דהתם מתקן הוא כסדרן בתחלה להראשונה ואח"כ להשניה וכמבואר בפנים וא"כ לדידיה דברי ר' יוחנן מתפרשין כפשטן דמביא סאה אחת וכו' ואף שעדיין לא הפריש הראשון דבהכי מיירי ומשום דיכול הוא לקבוע להשני קודם הראשון ואע"ג דלהפרישו מקודם אסור הוא לכתחילה וכדלעיל ואע"ג דלשנוייא דר' חנניא נראה דהוא מפרש להא דר' יוחנן דמיירי אחר שהפריש למעשר הראשון ועושה אותה בתרומת מעשר דקאמר בדוקא הוא משינויא דר' מנא לא משמע הכי וכמבואר ממה דפרישית בפנים והיינו דאיכא בין הני שינויי והשתא לר' מנא תרומת מעשר דנקט לאו דוקא הוא אלא ה"ה שיכול לעשות אותו לראשון ואורחא דמילתא נקט כדפרישית בפנים לדברי ר' יוחנן וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' מעשר בהלכה ב' שכתב ויש לאדם לקבוע מע"ש ופודהו ועושהו מעשר ראשון על הפירות או תרומת מעשר למקום אחר וזהו כר' מנא וזכרתי כמה פעמים בחבוריי שלמדתי מדבריו דדרכו לפסוק על הרוב כר' מנא דהוא מבתראי דהאי תלמודא ושמעינן ממילא נמי דלקבוע למעשר שני קודם להראשון מותר לכתחילה אף בודאי ובדמאי אף להפריש מקודם מותר וזהו ההפרש שיש ביניהם כמבואר בדיבור דלעיל. ובמ"ש שם הראב"ד ז"ל דבתרומה לא יכול לעשות כן נראה שגם דעת הרמב"ם ז"ל כן ובדין דשתי כלכלות של טבל נראה מהתוספתא דאיירי בטבל גמור שלא נתרמה תרומה גדולה ג"כ כדקתני נוטל מן השניה שני תאנים והרמב"ם בדין זה בפרק הנזכר כתב בהלכה י"א מי שהיו לפניו שתי כלכלות של טבל שנטלה תרומתן וכו' ויתבאר מזה במקומו לקמן בפ"ז בהלכה ו' בס"ד:

סליק פירקא בסייעתא דשמיא