והדא מתניתא לא כר' יוסי ור"ש היא. כתב הרא"ש ז"ל אינו מובן לי ירושלמי זה דמה בקיעת הנוד שייך הכא בשלמא גבי הלוקח יין מבין הכותים יבקע הנוד קודם שיפריש למחר נמצא מה ששתה בשבת למפרע טבל הוא כיון שלא בא לסוף לידי הפרשה אבל הכא אם יבקע הנוד קודם שתיה מאי חששא איכא ואם לאחר ששתה כבר הוא מתוקן עכ"ל והובא בדפוס חדש בהגה בפי' הר"ש ולמאי שפירשתי ניחא דבאמצע שתייתו איכא חששא שמא ישבר הכוס או ישפך היין מתחת ידו ונמצא לא בא לידי תיקון וס"ד דאיכא למיחש למה ששתה כבר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c5a9221ba2734f0fc8fa444efe31096a0a4d4a08440fa6d77add4a1036ed45b