שמואל אמר לא מציתה תניתה וכו' עיין בהר"ש ז"ל מה שפי' והאריך בזה ובענין הרישא דהתוספתא שהביא וכמדומה שלא היה לו ז"ל בעצמו פירוש מבורר בזה ובנה וסתר ופי' בה שתי לשונות ובהא דשמואל לענ"ד כמו דרישא דהתוספתא בפשיטות מיתפרשא לענין דינא כמו המתני' דבשתי החלוקות שברישא הראשונה היא שמעושרת כך דברי שמואל מתפרשין בפשיטות דלא מתמה אלא על כפל הלשון נוטל שתי תאנים והן התרומת מעשר של שתיהן והדר ותני ועישורו של עישור וצריך מיסב חדא למאה בתמיה הוא דקאמר וכן כולם כמבואר בפנים ולפ"ז א"צ לשום דוחק מה שאינו סובל המשמעות והדין והאי דשמואל דהכא גרסי' נמי לקמן בפ"ד דמע"ש ויתבאר במקומו בהגיעי לשם ברחמי ובס"ד ועין בעין תראה שם דמה שהביא הש"ס התם להא דשמואל לא שייך כלל לענינא דמתני' דהתם אלא הכא הוא דשייכא והתם אגב גררא נסבה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 7 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c5a9221ba2734f0fc8fa444efe31096a0a4d4a08440fa6d77add4a1036ed45b