מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 5 · הלכה 2 · Segment 4

עד כדון כהן לוי וכו'. משום דבמתני' סתמא קתני הרוצה להפריש ואף על ישראל קאי והלכך פריך וישראל היכי עביד אין יאמר וכו' וכדפרישית דעיקר הקושיא שנמצא זה או פוחת מעשרותיו וכו' והא ידע המקשה דאינו מפריש וקורא שם למעשרות ולתרומת מעשר עד אחר שיפריש ויקרא שם לתרומה גדולה כדקתני ה"ז בצד זה חולין טבל עד לאח"כ והאי אין יאמר קמייתא וכן הא דמדייק אם מעשר ואח"כ תרומה נמצא מקדים הוי כמכריח להקושיא וכלומר ע"כ אי אפשר בענין אחר אלא כדקתני במתני' שיאמר בתחלה ה"ז בצד זה חולין וכו' דהרי אין יאמר תרומת מעשר בתחלה בלאו הכי לא מצית אמרת להא דא"כ מפריש על דבר שאינו שלו ומעשר בתחלה נמי לא מצית אמרת דא"כ מקדים מעשר לתרומה ואין לו תקנה אחרת אלא שיאמר תרומה ואח"כ מעשר וכדקתני אלא דמ"מ קשיא נמצא או פוחת ממעשרותיו וכו' ודרשת הספרי שהבאתי בפנים לכהנים ולוים מביא הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' מעשר בהלכה ג' והא דמייתי הכא להתוספתא הפוחת מעשרותיו וכו' מזה הוה קשיא להרמב"ם בענין פירושו למתני' דריש פ"ד דתרומות המפריש מקצת תרומה ומעשרות כמ"ש בפ"ג מתרומות הל' ז' ובפ"א ממעשר הל' ט"ו והראב"ד השיגו שם מההיא דהפוחת מעשרותיו דקאמר מעשרותיו מתוקנים. ובאמת בש"ס דילן לא נמצא זה דהפוחת ממעשרותיו כ"א המרבה במעשרותיו מביא הש"ס בעירובין (דף נ) ובכמה מקומות ומפוחת לא דברו כלום ומיהו עיקר פירושו במתני' דתרומות צריך ראיה ומהיכן נלמד זה ויתבאר זה במקומו בס"ד: