מליהון דרבנן פליגי וכו'. מה שפי' הר"ש בזה פליגא שהיו זורקין זה לזה ומאבדין גם זה אינו דהא לא קאמר אלא ומתקנין וא"כ היו מניחין ולא מאבדין וכן נראה דקאי המסקנא הכי דלא צריך לפרר ולאבד אלא מניח כך להתרומת מעשר שא"א לו לאכול וכרבי ור' יוסי בר' יהודה ולכן לא הזכיר הרמב"ם שם מפירור ואיבוד גבי דינא דהמזמין ועוד דמוכרח הוא דאילו לפירושו שהיו מאבדין בזריקה זה לזה ופליגי אהא דלעיל דקאמר דצריך לפרר כל שהוא וא"כ רבי ור' יוסי בר' יהודה ס"ל דמותר לאבד את האוכלין אתמהה ומשנה שלימה שנה לנו רבי בפ"ח דברכות בש"א מכבדין את הבית וכו' ול"פ אלא אי מותר להשתמש בשמש ע"ה או לא ודכ"ע אין מאבדין את הפירורין שיש בהן כזית אלא ודאי הא דהיו זורקין לאו לאיבוד עשו כן אלא שלא ירגיש בהן הבעה"ב היו זורקין זה לזה כלומר איני רוצה לאכול זה תאכל אתה וחבירו גם הוא עשה כן ובתוך כך היו מניחין ולא היו אוכלין זה והוא התיקון ופליגי אהא דלעיל דצריך לפרר ולאבד וכדאמרן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7c5a9221ba2734f0fc8fa444efe31096a0a4d4a08440fa6d77add4a1036ed45b