תד"ה איזהו. נהי דל"צ למעוטי שתה"ל ולחה"פ שאפילו שמן א"ט כו'. דבריהם הללו נשמטו מהג"א שמביא התוי"ט במשנה דלעיל (היא מ"ג) בסד"ה כל. וגם מהתוי"ט עצמו שכתב זאת מדנפשיה ולא הביא משמייהו:
קריאה במקור
רש"ש על מנחות · דף 75b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד דגבי הגשה איכא ג' מיעוטי כו'. לכאורה קשה לת"ק דר"ש דלא ממעט מנ"כ ומנחת כ"מ מהגשה ע"כ ל"ל אלא תרי מיעוטי וכמש"כ התוס' בעצמם שם בד"ה מנחת חוטא דה"י דוהגישה דרשינן ליה במכילתא אחריתא ועמש"כ שם. א"כ לא נשארו רק תרי מיעוטי:
במשנה רש"א כו' ומנחת כה"מ אין בהם פתיתה. עי' לח"מ ומל"מ פי"ג מהל' מעה"ק הל' ד':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6eb3dcd455a2f27fb7b2ac580a8f75f681b485c02269bba09935a6882389dd6