רש"י ד"ה אשם מצורע. בא הוא להכשירו לבא במחנה. וכן לקמן (ה) כ' למצורע בהקהל. וכן (קד. קח). וצ"ע דהא גם בימי ספירו הותר לבוא במחנה כדכתיב אחר הבאת צפרים וכבס כו' ואחר יבוא אל המחנה. ותנן בפי"ד דנגעים מ"ב בא לו לשלח את הצפור החיה כו' נכנס לפנים מן החומה ביום השביעי כו'. והתוס' בפסחים (סז ב) ד"ה שכן כתבו דמותר אף למחנה לויה. וכן כ' רש"י בעצמו במו"ק (ז ב) דשרי ליה למחנה ישראל. אמת דבגמרא שבועות (ח) איתא ג"כ וקרבן לאישתרויי בקהל. אך כבר עמד בזה שם הגרי"פ והביא בשם ב"ש למחוק תיבת בקהל ולהציג תחתיו בקדשים. וגם רש"י בעצמו בזבחים (צ ב) במשנה פי' לקדשים ולביאת מקדש וכן בכריתות (ט ב):
קריאה במקור
רש"ש על מנחות · דף 4b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה לא נהנין. מדרבנן מפני דמי עולה. צ"ע דאטו מדמי שלמים מותר ליהנות. מעילה הוא דלית בהו אבל איסורא דאורייתא רכיב עלייהו כדאיתא בראש השנה (כח):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6eb3dcd455a2f27fb7b2ac580a8f75f681b485c02269bba09935a6882389dd6