קריאה במקור

רש"ש על מנחות · דף 89a

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
גמרא אילו לא נאמר כו' ה"ה ככה"מ ללוג. מוכח דס"ל כראב"י דמתניתין. דהא התודה היתה באה עשרה עשרונות לג' מיני מצה שבה. וא"כ צ"ע מדוע לא פסק הרמב"ם כוותיה בפ"ב מהל' מעה"ק ה"ח כיון דר"ע ס"ל כוותיה. וראב"ע משמע ג"כ דמודה ליה בהא. ולקמן בברייתא ר"נ ג"כ בשיטתיה. ומשנת ראב"י קב ונקי:
2
שם א"ל ראב"ע עקיבא כו' ורביעית שמן לנזיר כו'. בנדה הגי' יין. ועמש"כ שם בס"ד:
3
שם ור"נ וראב"י האי עשרון כו'. בד"ח מחקו בן יעקב. ושבוש הוא דאדרבה לעיל בברייתא צריך להגיה ולהוסיף בן יעקב. כי כן במשנה נאמר משמו. והוא בר זוגיה דר"נ בר"פ מי שהוציאוהו בברייתא ובב"מ (סב). אבל ר"א סתם היה בדור שלפני פניו. ואיך יקדימו עוד ר"נ לפניו. אם לא דנגיה ר' אלעזר בלא י':
4
רש"י ד"ה הל"מ. דחציו לחלות ולרקיקין וחציו כו'. כצ"ל:
5
תד"ה ושיערו. ומיהו כששיערו כו' בינונית. לכאורה לשון ומיהו כו' אינו מדוייק. דהא לפ"ז ע"כ בחורף היה ג"כ בינונית והירושלמי שאומר דקה היינו נגד הגסה שהיה בקיץ. ואולי לישנא דומיהו שב על הא דכתבו דבקיץ היה גסה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vilna Edition
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: b6eb3dcd455a2f27fb7b2ac580a8f75f681b485c02269bba09935a6882389dd6