גמרא במחבת ובמרחשת מוחק כו'. עמש"כ ביומא (מז ב) בס"ד. ועתוי"ט ולשונו אינו מדוייק. דפתח ואע"ג דשלשתן נקמצות לאחר אפייה. משמע דמנחת סלת ניחא ליה אע"פ שהיא ג"כ בלולה נופל בה שפיר לשון קמח. וסיים דמשכחת נקמצות קמח אותן שאין בה שמן כו'. ועי' לקמן (נד) תד"ה ת"ש:
קריאה במקור
רש"ש על מנחות · דף 11a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה מאי איריא. א"נ כו' כגון באמצע הקומץ כו' ונראה כשני חצאי קמצים. מכאן נראה תשובה להסופרים הנוהגים לחתוך העור של בית תפילין של ראש בקצותיו ואומרים דכיון שמחובר באמצעו נקרא עדיין עור אחד עי' לקמן (לד ב). ורואה אני שהדברים ק"ו. ועי' ט"ז או"ח סי' ל"ב סק"ז. ועי' תשו' שמן רוקח ח"ב סי' א':
גמרא א"ר אלעזר. כצ"ל בל"י וכן לקמן:
רש"י ד"ה ב' לוגין. דנראית כשתי מנחות. כצ"ל צ"ק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6eb3dcd455a2f27fb7b2ac580a8f75f681b485c02269bba09935a6882389dd6