גמרא א"ר מאי חייב נמי דקאמר כמעשה צלי של שבת. נראה דר"ל כמו דמפרש בעצמו לקמן אם נצלה כו' חייב ופרש"י צלייה גמורה חייב אפי' כי לא היפך. והכא נמי קאמר כמעשה צלי ור"ל צלייה גמורה דחייב אפי' לא היפך. ואולי יכוון דגם הכא אינו חייב אלא בנתחמצת חימוץ גמור מצד אחד עי' בתוס'. ופרש"י בזה דחוק בעיני:
קריאה במקור
רש"ש על מנחות · דף 57a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם דחזי לככא דאקלידא. כצ"ל כמו שהוגה בגליון. וכן הערוך הביאו בערך ככא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b6eb3dcd455a2f27fb7b2ac580a8f75f681b485c02269bba09935a6882389dd6