עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי מועד קטן · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 2

היך אפשר תיפתר שגררתו חיה כו' תיפתר שנסתם הגולל ע"ש אית דבעי מימר שבאת לו שמועה קרובה בשבת. עי' תפארת למשה ביו"ד (סי' ת"ב) שכתב וז"ל. ועי' בירושלמי פא"מ ה"ה הביאו הרא"ש שם דין ק"ג דפריך כן אהא דאמרינן חל יום ח' בשבת ומשני דנתייאשו מלקברו ולא משני ע"י עכו"ם מיהו בלא"ה צ"ע דלא משני בשמועה קרובה בשבת ושלשבת אחרת הוי יום ח' ודו"ק עכ"ל. ובמחכ"ת לא עיין בגוף דברי הירושלמי דבאמת מבואר כן ב' התירוצים והוא לא ראה רק ברא"ש שהעתיק רק תירוץ א' ובאמת מבואר ב' התירוצים ג"כ בירושלמי ולק"מ. והנה בשירי קרבן הניח בצ"ע על ר' יחיאל שהביא הטור (סי' ת"ב) דמי ששמע שמועה קרובה בשבת אינו מן המנין דזה היפוך דברי הירושלמי ע"ש וכמי כן ראיתי בשו"ת דברי אמת (חיו"ד סי' ב ) שכתב שאישתמיט לר"י דברי הירושלמי ולפי דעתי לק"מ די"ל דר' יחיאל ראה בירושלמי דהביאו בשם אית דאמר והיינו די"א כן וסתמא דירושלמי מוקי לה כשנתייאשו מלבקש בשבת וכן ר' ראובן שפתר בנסתם הגולל ע"ש עם חשיכה ומדדחקי לאוקמי באוקימתות הללו שאינם מצוים כלל ולא מוקים לה בשמע שמועה קרובה ש"מ שלא ס"ל כן רק דשבת אינו עולה והיינו דהביאו בירושלמי בשם אית דאמרי דסתמא דהירושלמי איננה מסכמת לזה וע"כ צריך לחלק כמו שחילק הב"ח בין נתייאשו לקברו ובין שמע שמועה קרובה. ועי' ק"נ (סי' ק"ג) שהניח בצ"ע על ר' יחיאל דבמאי מוקים הא דתני חל יום ח' להיות בשבת כו'. אולם עכצ"ל כמ"ש הב"ח דבנתייאש מלבקש גם ר' יחיאל מודה. והנה להלכה פסק הב"י בשו"ע בא"ח (סי' תקמ"ח סי"ט וביו"ד (סי' ת"ב ס"י) דשבת עולה למנין ז' אך הכנה"ג בתשובותיו (סי' רל"ט) פסק דאינו עולה כפסקו של המהראנ"ח (ח"ב סי' נ"א) והעתיקו בברכ"י ביו"ד (סי' ת') ועקרי דינים יו"ד (סי' ל"ו) וזכור לאברהם (אות ש'). אמנם ראיתי להדברי אמת שכתב ועתה לרבים שומעין שאמרו כהלכה וכמו שאסף איש טהור הב"ח הלא המה הבה"ג (והסמ"ק) והמרדכי ותוס' ריב"ם והסמ"ק. ועוד אני מוסיף הירושלמי ובעלי התוס' והריטב"א ופסק הש"ע תכריע עכ"ל. ואני מוסיף דכ"ד הרוקח (סי' שי"ג) והמנהיג (דין אבל סי' קנ"ה) ובכל בו (סי' קט"ו) הביא ב' הדעות. ועשו"ת משיבת נפש חיו"ד (סי' נ"ב) ע"ש בדין הזה: